כשהורה מרמת השרון מתקשר אליי, השאלה הראשונה שאני שואל היא לא "כמה ילדים" ולא "באיזה גיל". היא: "החצר מקורה או פתוחה?"
ההורים לרוב מופתעים מהשאלה. הם חושבים שחצר זה בונוס - יותר מקום, פחות בלגן בבית, הילדים יכולים להתפרע. וזה נכון. אבל מבחינה מקצועית, מופע קסמים בחצר הוא מקצוע אחר. לא קשה יותר, אחר. ומי שלא מתכנן אותו אחרת, מקבל מופע פחות טוב.
רמת השרון היא אחת הערים שבהן אני מופיע הרבה בחוץ - בנווה גן, בנווה מגן, במורשה, באלון ועוד - ולכן צברתי שם ניסיון ספציפי מאוד. במאמר הזה אשתף בדיוק מה משתנה בחוץ, ואיך מתכננים ערב שיצא מושלם.
למה חצר היא מקצוע אחר
| הפרמטר | מופע בסלון | מופע בחצר |
| רוח | לא קיימת | הגורם המשפיע ביותר על אביזרים |
| אור | קבוע ונשלט | משתנה לאורך המופע, ומסנוור |
| קול | הקירות מחזירים אותו | מתפזר ונעלם. הגברה היא חובה |
| קווי ראייה | מוגבלים בשטח | מעולים, אם מסדרים נכון |
| ריכוז הילדים | גבוה, אין הסחות | נמוך יותר. חתול, כלב, טרמפולינה |
| קהל מבוגר | בדרך כלל מתפזר | ההורים נשארים וצופים |
| גיבוי | לא נדרש | חייב תוכנית ב' |
עכשיו נפרק את השורות החשובות.
הרוח: האויב מספר 1 של קוסם
זו התובנה שאני נותן להורים מיד, כי היא לא אינטואיטיבית בכלל:
משב רוח שאתם בכלל לא מרגישים יכול להרוס קטע קסם שלם.
חלק ניכר מהאביזרים בעולם הקסמים הם קלים במיוחד - קלפים, מטפחות משי, נייר. הם בנויים להיות קלים, כי זה מה שמאפשר את התנועה. רוח של 10 קמ"ש, כזו שמרגישה נעימה על העור אחרי הצהריים, מעיפה מטפחת משי באוויר ומסיימת את הקטע.
ברמת השרון זה רלוונטי במיוחד, כי בשעות אחר הצהריים - בדיוק שעות ימי ההולדת - נושבת רוח מכיוון הים. היא נעימה, וזו בדיוק הבעיה: אף אחד לא חושב עליה.
מה שאני עושה בפועל: מתאים את תוכן המופע. יש קטעים שאני מחליף בגרסה כבדה יותר, יש קטעים שאני מציב עם הגב לרוח, ויש קטעים שפשוט לא מבצעים בחוץ. זו הסיבה שאני שואל על החצר מראש - לא כדי לסרב, אלא כדי להגיע עם המופע הנכון.
מה שיעזור לכם: אם יש בחצר פינה מוגנת - ליד קיר, מתחת לפרגולה, בין הבית לגדר - זה המקום למופע. לא מרכז הדשא.
השמש: איפה להושיב את הילדים (התובנה שאף אחד לא חושב עליה)
זו הטעות הנפוצה ביותר במופעי חצר, והיא נמנעת בשלושים שניות של תכנון.
בשעות אחר הצהריים השמש נמצאת במערב ויורדת. לכן:
- אם הילדים יושבים ופניהם למערב - הם מסתכלים ישר לשמש, מצמצמים עיניים, ולא רואים את הידיים שלי. הקסם מתפספס.
- אם הילדים יושבים ופניהם למזרח - השמש מאחוריהם, הם רואים מעולה, ואני מואר מלפנים.
הכלל המעשי: הילדים יושבים עם הגב לשמש, ואני נעמד מולם. תסתכלו על החצר ביום שלפני, באותה שעה שבה יתקיים המופע, ותראו מאיפה השמש מגיעה. זה כל התכנון.
ועוד פרט קטן שהוא דווקא לא מובן מאליו: צל מנומר של עץ הוא הגרוע מכולם. הורים נוטים להושיב את הילדים מתחת לעץ כדי להצל עליהם, אבל כתמי אור שנעים בין העלים מבלבלים את העין ומקשים על מעקב אחרי תנועה. צל אחיד של פרגולה או של הבית עדיף בהרבה על צל של עץ.
הקול נעלם בחוץ - ולכן הגברה היא לא מותרות
בסלון הקירות מחזירים את הקול ומגבירים אותו בחינם. בחצר אין קירות, והקול פשוט מתפזר לאוויר. ילד שיושב שלושה מטר ממני שומע מצוין, וילד שיושב שבעה מטר שומע חצי מהמילים - ואז מפסיק להתאמץ ומתחיל לדבר עם החבר.
אני מגיע עם הגברה מקצועית משלי, וזה קריטי במיוחד בחוץ. מה שאני מבקש מכם זה דבר אחד: נקודת חשמל נגישה באזור המופע. בחצר גדולה זה לא תמיד מובן מאליו, וכבל מאריך שנמתח מהמטבח דרך כל הדשא הוא גם מכשול בטיחותי וגם מפריע לסידור הילדים. אם אין נקודת חשמל בחוץ - תגידו לי מראש.
השטח עצמו: דשא, דק או אבן
הילדים יושבים על הרצפה, ולכן מה שיש על הרצפה משנה:
- דק או אבן משתלבת - הפתרון הטוב ביותר. יבש, נוח, ואפשר לשים כריות.
- דשא טבעי - מעולה, בתנאי אחד קריטי: לכבו את שעון ההשקיה, ולא ביום האירוע אלא בלילה שלפניו. דשא שהושקה בבוקר עוד רטוב בארבע אחר הצהריים, וזה אומר 25 ילדים עם מכנסיים רטובים. וגם - בבקשה תוודאו שהממטרות לא יעלו באמצע המופע. זה קרה לי, וזה מצחיק רק בדיעבד.
- דשא סינתטי - נוח ונקי, אבל בקיץ הוא נהיה חם מאוד בשמש. שווה כריות או שטיח.
השעה הנכונה - לוח זמנים לפי עונה
זו הטבלה שאני נותן להורים שמתכננים מופע בחוץ:
| עונה | שעת התחלה מומלצת | למה |
| קיץ (יוני עד ספטמבר) | 17:00 עד 17:30 | לפני זה חם מדי והשמש חזקה. אחרי זה עוד מספיק אור |
| סתיו ואביב | 16:30 עד 17:00 | האור הנוח ביותר בשנה למופע בחוץ |
| חורף (נובמבר עד פברואר) | 15:30 עד 16:00 | חשוך ב-17:00. מופע בחוץ מוכרח להסתיים לפני |
והתובנה שנגזרת מזה: בחורף מופע בחצר הוא לא באמת אופציה אחרי 16:00, אלא אם יש תאורה טובה בחצר. הרבה הורים מגלים את זה מאוחר. אם יום ההולדת נופל בדצמבר, או שמתחילים מוקדם, או שעושים בפנים.
תוכנית ב' לגשם - ההחלטה שצריך לקבל 48 שעות לפני
זו הנקודה שבה אני מבקש מההורים להיות ממש מעשיים.
אל תחליטו על גשם בבוקר האירוע. בבוקר האירוע אתם עסוקים בעוגה, בבלונים ובילד נרגש, וזה הזמן הגרוע ביותר לקבל החלטה לוגיסטית. במקום זה:
- החליטו מראש מה החלופה - הסלון, חדר המשחקים, החניה המקורה - ותכינו אותה מבחינה מנטלית.
- קבעו נקודת החלטה 48 שעות לפני, לפי התחזית, והודיעו לי. אני מגיע עם ציוד מותאם לפי המקום.
- אם החלופה היא הסלון - תעברו על ההנחיות של מופע בפנים: להוציא את השולחן, להצמיד את הספה לקיר, ולהושיב את הילדים בחצי גורן רחב.
מופע שהועבר לפנים בהחלטה מסודרת יוצא מעולה. מופע שהועבר לפנים בשש דקות של בהלה יוצא פחות טוב.
בריכה, טרמפולינה וכלב: שלוש הסחות הדעת של חצר
זה הפרק שאני חייב לכתוב, כי הוא הסיבה מספר אחת שמופע בחצר יוצא פחות טוב ממופע בסלון. ובניגוד לרוח ולשמש, זה כולו בשליטה שלכם.
בסלון אין לאן לברוח. בחצר יש הכול.
- טרמפולינה. זו האויבת הגדולה. שני ילדים שקמים באמצע קטע והולכים לקפוץ מייצרים גירעון של חמישה ילדים נוספים בתוך דקה. הפתרון היחיד שעובד: לכסות אותה או לסגור את הרשת לפני שהילדים מגיעים. לא "נבקש מהם לא לעלות" - זה לא עובד על בן 6.
- בריכה, גם קטנה. כאן זה גם עניין בטיחותי ולא רק ריכוז. אני לא מתחיל מופע כשיש בריכה פתוחה ללא השגחה ייעודית. בריכה מכוסה, מגודרת, או מבוגר שמוצב עליה לכל אורך המופע - זה תנאי ולא בקשה.
- הכלב. אני אוהב כלבים, וזה לא הקטע. כלב שנכנס לאמצע חצי הגורן מפזר קהל של 25 ילדים בשלוש שניות, וגם עלול להיבהל מהתגובות הרועשות. עדיף שיהיה בחדר סגור או בצד השני של הבית.
- מתקני גן וגלגלים. קורקינטים, אופניים ומגלשה - אם הם באזור המופע, שני ילדים ישבו עליהם ולא על הרצפה. תרכזו אותם בפינה אחת מרוחקת לפני שהאורחים מגיעים.
והמלצה שנשמעת קטנה ומשנה את כל התמונה: הגדירו גבול פיזי לאזור הישיבה. שטיח חוץ, כמה כריות בשורה, או אפילו שרשרת בלונים על הדשא. ילדים מגיבים מעולה לגבול מוגדר - הם יודעים איפה ה"פנים" של המופע ונשארים בו. חצר בלי גבול מוגדר היא הזמנה לפיזור.
התובנה: בחצר אתם לא רק מכינים מקום, אתם מנטרלים אלטרנטיבות. כל דבר מהנה שנשאר פתוח באזור המופע מתחרה בי על תשומת הלב של הילדים - וכשמדובר בטרמפולינה, הוא מנצח.
הקהל המבוגר: בגינה ההורים נשארים
וזו נקודה מקצועית שאני חושב שהיא הכי מעניינת במאמר הזה.
בדירה, ההורים המלווים בדרך כלל מתפזרים - מטבח, מרפסת, שיחות. בגינה הם נשארים. יש מקום, יש כיסאות, יש שתייה, והם צופים במופע מתחילתו ועד סופו. במופע חצר טיפוסי ברמת השרון יש לי 25 ילדים ו-20 מבוגרים.
זה משנה את המופע, ולטובה. קהל מבוגר שמגיב מגביר את התגובה של הילדים - ילדים מסתכלים על ההורים כדי לדעת אם משהו מרשים. אבל זה גם מחייב חומר שעובד בשתי שכבות: קטעים שמצחיקים בן 5, ולידם רגעים שגורמים למבוגר להרים גבה. אחרי אלפי מופעים זה בדיוק מה שנבנה - ואפשר לראות את זה בסרטונים ולשמוע את זה בהמלצות ההורים.
איפה אני מופיע ברמת השרון
אני מופיע בכל רחבי רמת השרון - נווה גן, נווה מגן, מורשה, נווה רום והשכונות הוותיקות - וכן בהרצליה, ברעננה, בהוד השרון ובכל אזור השרון. מלבד ימי הולדת בבית ובחצר, אני מופיע גם בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים ובחנוכות בית.
לפני כל אירוע אתם ממלאים שאלון קצר על אופי הילד, והמופע נבנה סביבו. שיא המופע הוא קטע הריחוף, שבו ילד יום ההולדת עצמו מרחף באוויר - ובחצר, עם קהל שרואה מכל הכיוונים, זה נראה אפילו יותר טוב.
לסיכום: מתכננים יום הולדת בחצר? פנו אליי ונתכנן אותו יחד לפני שהתאריך מתקרב
אני יודע שיום הולדת בגינה נשמע כמו הפתרון הפשוט - יש מקום, הילדים בחוץ, הבית נשאר נקי. ואני גם יודע מה עובר לכם בראש שבוע לפני: מה יהיה אם ירד גשם, מה יהיה אם יהיה חם מדי, ואיך בכלל מחזיקים 25 ילדים בחצר פתוחה שיש בה טרמפולינה. אני לא אבטיח לכם שהשמש תשתף פעולה ולא שהרוח תנוח - על שני אלה אין לי שליטה.
אבל אני כן מבטיח שאגיע עם מופע שנבנה לחצר שלכם ולא לחצר כללית. אשאל מראש על הכיוון, על הצל, על נקודת החשמל ועל מה שיש בשטח, אתאים את הקטעים כך שיעמדו ברוח, אמקם את הילדים כך שהשמש מאחוריהם, ואבוא עם הגברה שתישמע גם בשורה האחרונה. ואם נצטרך לעבור פנימה - זה יהיה מעבר מתוכנן ולא מהומה.
ההבדל בין מופע חצר טוב לפחות טוב נקבע בשיחה של חמש דקות שבועיים לפני. אל תשאירו את זה לרגע האחרון - פנו אליי עוד היום, ספרו לי על החצר, ונתכנן יחד ערב שיצא בדיוק כמו שדמיינתם.
קוסם בערים נוספות: קוסם בהרצליה | קוסם ברעננה | קוסם בכפר סבא | קוסם בנתניה